#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עיר של יחיד ורבים?	"1) הרמב""ם ס""ל דיחיד הוא קנין יחיד, ורבים הוא קנין של הרבים [וכן פסק השו""ע, והמשכנות יעקב הוכיח מכאן דס""ל דהוי רה""ר אפי' בלא ששים רבוא (וכ""כ ביה""ל לעיל סי' שמ""ה סע' ז' ד""ה שאין), ודחה הבית אפרים דנקט שיטת הרמב""ם דזה מוסכם לכל דאם הוא של יחיד אינו רה""ר (מ""ב דרשו)]<br>2) רש""י ס""ל דיחיד הוא פחות מששים רבוא, ורבים הוא יותר מששים רבוא [ונוהגין להקל כרש""י (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ז'), ועי' בסמוך]"	סימן שצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לכל העיר להשתתף יחדו?	"מבואר בגמ' (נ""ט ע""א) דאסור בתרתי לריעותא, חדא מתחילה היתה עיר של רבים, ב' יש לעיר ב' פתחים, וע""י זה נראה כרה""ר אבל אם חסר אחד מב' דברים אין צריך שיור ומותר להשתתף בכולו (מ""ב ס""ק ה')"	סימן שצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם היחיד מכרה להרבים [להרמב""ם]?"	"הב""י הביא הרשב""א דס""ל דה""נ מקרי של יחיד על שם הראשון, אבל הרמב""ן וריטב""א מחמירים דנשתנה לשל רבים ויהא אסור בב' פתחים (מ""ב ס""ק א', שעה""צ ס""ק ב') "	סימן שצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עיר של יחיד שנעשית של רבים, מה הדין אם ניתוספו עוד בתים?	"כתב החזו""א (סי' פ""ו ס""ק ט""ו) דצריכים לשייר, ועי' במ""ב דרשו לעוד פרטים בזה"	סימן שצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעיר של רבים, מהו השיעור של השיור?	"תוס' פסקו כר""ש דצריך ג' חצרות של ב' ב' בתים, אבל רוב ראשונים פוסקים כר' יצחק דסגי' בבית אחד בחצר אחת, וכן פסק המחבר, ומשמע מרש""י והמחבר דצריך חצר שיש עמה בית, אבל הא""ר ופרישה מדייקי מהטור דסגי בבית אחד לחוד בלא חצר, ולמעשה מביה""ל (ד""ה אפילו) משמע דמחמיר כרש""י דכן הוא מפורש בריטב""א"	סימן שצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה הצריכו החכמים שיור?	"כדי שלא תשכח תורת ר""ה (שו""ע, מ""ב ס""ק ה' וס""ק י')"	סימן שצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעיר של רבים שמכרו ליחיד?	"אזלינן בתר מעיקרא ודינו כשל רבים [דחיישינן שמא תחזור ותיעשה ר""ה ויקילו ג""כ (מ""ב ס""ק ז')], והשעה""צ (ס""ק ו') מצדד דאפי' להרמב""ן וריטב""א דהיו מחמירים ביחיד שמכר לרבים דדינו כרבים מודו דכאן אזלינן לחומרא דדינו ג""כ כרבים"	סימן שצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין נוהגין להניח שיור בעיר של רבים?	"כן הקשה המג""א (ס""ק ב'), ויש בזה כמה תירוצים:<br>1) המג""א תי' דסמכינן אשיטת רש""י דלא מקרי עיר של רבים אלא בששים רבוא (מ""ב ס""ק ז')<br>2) הא""ר תי' דסמכינן על הר""ן (עי' בסמוך) דס""ל דבתי עכו""ם נחשבים כשיור (שעה""צ ס""ק ז')<br>3) הערוה""ש (סע' ב') תי' דדוקא בעיר המוקפת חומה הצריכו חכמים שיור להיכר אבל בערים שלנו שעושין צוה""פ וכשנתקלקלו מכריזים שאסור לטלטל אין לך הכיר גדול מזה והכל רואין הצוה""פ ויודעים שאסור לטלטל אחר הצוה""פ<br>4) עוד תי' הערוה""ש (שם) דהבתים שהם חוץ לצוה""פ הוו השיור, ועי' מש""כ לקמן (סע' ג') דכל בית דהוי תוך עיבורו של עיר נחשב כשיור"	סימן שצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בתי גוים מהני לשיור?	"המג""א (ס""ק ג') הביא מהריב""ל דס""ל דלא מהני והר""ן ס""ל דמהני, והכריע המ""ב (ס""ק י') דטוב להחמיר דמירושלמי משמע כמהריב""ל, והעצי אלמוגים מיישבו בדוחק (שעה""צ ס""ק ח'), והערוה""ש (סע' ח') נמי ס""ל דמבואר מהירושלמי דלא מהני {ולכאורה מיירי בבתי גוים שהם חוץ לעיר אבל תוך עיבורו של עיר וכמ""ש לקמן (סע' ג') בשם הריטב""א, דאילו בתים בתוך העיר ועשה שכירות מהם אין זה שיור כלל}"	סימן שצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סגי לתקן המקום שיור בלחי וקורה?	"כתב הרמ""א דצריך לתקנו בב' משהויין או בצוה""פ [וה""ה מצבה (גר""א ס""ק י""א, מ""ב ס""ק י""ג)] דאל""ה הוא פרוץ למקום האסור לו (מ""ב ס""ק י""ב, שעה""צ ס""ק ט') [ומותר לאנשי השיור לערב ולטלטל בפנ""ע], וביארו האחרונים (נהר שלום, בית מאיר) דהיינו כשמשייר בית וחצר אחד באמצע המבוי [דכיון דהורגלו לערב כל המבוי יחד דינו כמו חלקה לחצאין לרחבו (לקמן סע' ו', לעיל סי' שס""ג סע' ל""א) ולא סגי בלחי וקורה] אבל אם משייר מבוי שלם סגי בלחי וקורה (מ""ב ס""ק י""ג), ובזה מיישב קושיית המג""א (ס""ק ד') (שעה""צ ס""ק י""ב), והערוה""ש (סע' ה') מיישבו דעיר המוקפת חומה הוי כחצר אחד ועל כן צריך תיקון חצר ולא סגי בתיקון מבוי"	סימן שצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בעיר של רבים שיש פתח אחד ומצד שני 1) יש סולם 2) יש פתח ונסתם ע""י אשפה?"	"1) רק לקולא אמרינן דסולם הוי כפתח ולא לחומרא ולפיכך א""צ שיור [ואפי' בפתח יותר מי' אמות מהני אם העמיד הרבה סולמות (שו""ע ע""פ הגר""א ס""ק י""ג, מ""ב ס""ק ט""ז)] 2) הוי סתימה [אם הוא גבוה י' טפחים, וצ""ע (שעה""צ ס""ק ט""ו)], והמג""א (ס""ק ו') מסתפק אם זהו דוקא באשפה של רבים או אפי' באשפה של יחיד לא גזרו גזירה לגזירה, אכן תמה עליו הנתיב חיים דמבואר בגמ' (עירובין ח' ע""א) דאפי' באיסורי דרבנן גזרו על אשפה של יחיד, וכ""כ הפמ""ג (א""א ס""ק ו') בשם הא""ר בשם הרשב""א וכ""כ הריטב""א דדוקא באשפה של רבים, וכן נקט המ""ב (ס""ק י""ז), אכן הערוה""ש (סע' ו') מקיל אפי' באשפה של יחיד דלענין שיור דהוי חששא בעלמא הותרה."	סימן שצב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם פינו את האשפה?	"כתב המ""ב (ס""ק י""ח) שחוזר הפתח למקומו ועכשיו צריך שיור, אכן הערוה""ש (סע' ו') מצדד דאמרינן הואיל והותרה הותרה [וצ""ע דמפורש בגמ' (נ""ט ע""ב) דחוזר לאיסורו (ר""י באק)] {ויתכן דאפי' המ""ב מודה דלאותה שבת אמרינן הואיל והותרה הותרה דאין זה חסרון במחיצות אלא בעירוב, אלא שהערוה""ש משמע דמיירי אפי' קודם שבת}"	סימן שצב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הבית של השיור צריך להיות בתוך העיר?	"מבואר בגמ' (ס' ע""א) דבית שאינו יכול לערב עמהם הוי שיור, ומיהו כתב הריטב""א (מובא בבית מאיר) דצריך להיות בתוך עיבורו של העיר {ולולי דבריו הייתי אומר דצריך להיות אצלו באופן דחזי לפתוח להעיר}"	סימן שצב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבית התבן ובקר?	"איתא בגמ' דהוי שיור אע""פ שאינם צריכים לערב [כשאינו אוכל שם (מ""ב ס""ק כ')], וכן פסק השו""ע, אכן החזו""א (סי' צ""ה ס""ק י""ד) חושש לשיטת הריטב""א דהיינו בית התבן ובקר שיש בה בית דירה"	סימן שצב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החומרא בעיר של יחיד יותר מעיר של רבים?	"כיון שהורגלו לערב יחד אינו יכול לחלקה בלחי וקורה לחוד אלא צריך דקה וכדומה {ונראה לר""י באק דהיינו מלבד הלחי וקורה} [אבל יש ראשונים (ריטב""א, תוה""ר, תורב""פ) דס""ל דאפי' בעיר של רבים אין לחלקה לחצאין (מ""ב דרשו)], והוסיף החזו""א (סי' פ""ו ס""ק ט""ו) דמסתבר דעיר של רבים דאין לה אלא פתח אחד בענין זה דינו כעיר של יחיד דאין לחלקה בדקה [אולם, יש לדחות דעשו לא פלוג על כל עיר של רבים, וכמו שמצינו (שעה""צ לעיל סי' שס""ג ס""ק קט""ז) במבוי אחד דאינו יכול לחלקה אפי' בתחילת תיקונו משום לא פלוג]"	סימן שצב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור דקה?	"יש מח' ראשונים אם שיעורו ד' טפחים או י' טפחים, הב""י מגיה כדי שכל הראשונים יסברו י' טפחים, אבל שאר האחרונים (ב""ח, מג""א ס""ק ז') מגיהים כל הראשונים כד' טפחים, והוסיף האו""ז דגם ברחבה יהא ד' טפחים (מ""ב ס""ק כ""ב) [ולפי הרשב""א סגי בגובה ג' טפחים ורחבה ד' טפחים (שעה""צ ס""ק כ')], ועי' במ""ב לעיל (סי' שע""ה ס""ק י""ב) דנקט בגובה ד' טפחים, ובשעה""צ (שם ס""ק י""א) הביא שהב""י ס""ל בגובה י' טפחים"	סימן שצב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחלל יותר מי' אמות?	"כתב הפמ""ג (א""א ס""ק ז') אז צריך מחיצה של י' טפחים או צוה""פ, והשעה""צ (ס""ק כ') כתב בשם הגר""א דאפי' בכה""ג סגי בדקה גבוה ד' טפחים, והשיג עליו החזו""א (סי' צ""ה ס""ק ט') דהגר""א מיירי כשאינו יותר מי' אמות"	סימן שצב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החומר כשמחלק המבוי לחצאין?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-40c21f5efaace0fbde71fbf091ca67fe3b059580.jpg"">"	סימן שצב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעיר של רבים שדלתותיה נעולות בלילה?	"המג""א (ס""ק ט') הביא ממהריב""ל דמסתפק אם יש לה דין עיר של יחיד, אבל הביה""ל (ד""ה לפיכך) הביא מכמה אחרונים שהכריעו דאפ""ה יש לה דין של עיר של רבים, וכן נקט הערוה""ש (סע' י""ג)"	סימן שצב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעיר שאינה מוקפת חומה כהלכתא?	"אז מותר לערבה לחצאין שהשאר יהיו בלא תיקון, וכן מבואר מהרא""ש דתירץ ע""פ הירושלמי דהא דאמרינן דמהני להעמיד לחי באמצע המבוי היינו כשלא תיקן חצי השני של המבוי [ותוס' (נ""ט ע""ב) תרצו דמיירי כשאין עוד חצרות פתוחין לה] (ב""י כאן, וב""י לעיל סי' שס""ג סע' ל""א)"	סימן שצב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש מחיצות בכל העיר אבל יש גוים שדרים בחצי השני?	"הנוב""י (תניינא או""ח סי' ל""ט) מקיל דהוי כאילו לא תיקן חצי השני, אבל החזו""א (סי' צ""ה ס""ק י""ח) מחמיר"	סימן שצב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רוצין לערב לחצאין 1) לארכה 2) לרחבה?	"1) אין מערבין לארכה דכל אחד רוצה לעבור לצד השני של הרה""ר [ואפי' אם רוצה ליתן כל הרה""ר לצד אחד לא מהני (מג""א ס""ק י')], אבל מהני לעשות מחיצה גמורה (ביה""ל ד""ה ומערבין) [ואינה דומה לרגל המותרת במקומה דאינה אוסרת שלא במקומה דהתם מיירי בב' חצרות והחיצונה בעיקר שייך לבני חיצונה משא""כ דרך הרבים אינה מיוחדת לזה יותר מזה (מג""א ס""ק י', ערוה""ש סע' י""ב)] 2) לל""ק בגמ' יכולים לערב לחצאין ולל""ב אין מערבין, והרי""ף והרמב""ם מחמירים וכן נקט הב""י [א""כ לא מהני עד שיעשה מחיצה גמורה (ביה""ל סד""ה זה)], והרא""ש והגהות מיימוניות מקילים וכן נקט הרמ""א, ואפי' בדעת המקילים יש עוד מח', שהרמ""א משמע דמותר בלחי וקורה אבל השיג עליו המג""א (ס""ק י""א) דבעינן פס ד' או ב' משהויין [וביאר השעה""צ (ס""ק ל') דכיון שהוא באמצע המבוי דיינינן ליה כחצר אחד ולפיכך צריך תיקון חצר], והערוה""ש (סע' י""ג) ביאר כוונת הרמ""א דמיירי לאחר שחלקה לרחבה גם רוצה לחלק מבוי ממבוי ועל זה כתב דסגי בלחי וקורה. וכתב המג""א (ס""ק ח') דכל זה מיירי כשאין הדרך הרבים עוברים בתוכה אבל כשעוברים בתוכה דינו כחלקה לארכה וצריך מחיצה גמורה, וכן משמע ממ""ב לעיל (סי' שס""ג ס""ק ק""ל) דבמבוי סתום לא מהני אלא מחיצה גמורה."	סימן שצב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשמחלק העיר מבואות מבואות?	"כתב הביה""ל (ד""ה זה) ע""פ האחרונים דזהו כוונת המחבר דלא סגי בלחי וקורה אבל סגי בפס ד' או ב' משהויין, והרמ""א הוסיף דצריך מחיצה גבוה י' טפחים והגר""א מגיה דצ""ל ד' טפחים אבל התוספת שבת ופמ""ג מקיימו הגירסא י' טפחים דמיירי כשהוא רחב יותר מי' אמות (ביה""ל ד""ה או)"	סימן שצב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעיר של רבים שנתמעטה מחמשים דיורים?	"כתבו רבינו ירוחם והטור דא""צ שיור [אע""פ דלגבי שיור קיי""ל דסגי בבית אחד מ""מ לגבי עיר שנתמעטה סגי בחמשים דאז נשתקע שם רבים ממנה (מ""ב ס""ק ל""ג), וע""ע בבית מאיר]"	סימן שצב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לזכות שיתוף לכל בני העיר?	"בדרך כלל כן דהוי זכות להם, אולם אם כבר עירבו לחצאין אינו יכול לערבן יחדו בלא דעתן (מ""ב ס""ק ל""ד), ועוד כתב הערוה""ש (סע' ט""ו) דאם מחלק העיר לשנים צריך לשאול מהם לאיזה חלק הם רוצים {ובאמת דבר זה תלוי במח' במ""ב לעיל (סי' שס""ח ס""ק ט') בבית שבין שתי חצרות אם יכול לערב בשבילו שלא מדעתו, והערוה""ש משמע כהמג""א (ר""י באק)}"	סימן שצב סעיף ח		
